איטום מרפסות ואזורים מרוצפים
איטום אזורים מרוצפים בכלל ואיטום מרפסות מרוצפות בפרט מהווים בעיה מורכבת מאחר ומערכת האיטום נמצאת מתחת למרצפות וקשה לשים את היד על אזור הכשל במערכת האיטום. הדבר הראשון שצריך להבין מאין נובעת הנזילה, ניתן לבדוק זאת במספר דרכים: סתימת המרזבים והצפת המרפסת, הרמת חלק מהריצוף הקיים לזיהוי אזור הכשל או שימוש במכשור מתקדם ותרמי לזיהוי מקור הנזילות.
בהתאם לזיהוי בעיית האיטום קיימות מספר שיטות לאיטום המרפסת, בכל השיטות יש להתייחס למספר עקרונות בסיסיים: מאחר ומדובר בשכבת ריצוף שבאה במגע תמידי עם מי גשמים ושכבת האיטום חשופה לחדירת מים באופן תמידי יש להתייחס לשטח מתחת לריצוף כמעיין בריכה ובכל מקרה של כשל במערכת האיטום המים יחדרו אל המבנה שמתחת, לכן ניקוז המים שחודרים מתחת לריצוף הוא הכרחי וחובה לבצע הפרדה בין הריצוף החיצוני לריצוף הפנימי של הבית.
מיקום המרפסת והשפעתו על בעיית האיטום
איטום של מרפסות מרוצפות יכול להיות בעייה קטנה עד מאוד או בעייה גדולה עד מאוד – תלוי בשני גורמים עיקריים: הראשון – האם המרפסת המרוצפת חשופה לגשם ותחתיה יש דירת מגורים; והשני – איכות הבנייה של הבניין ומידת תשומת הלב שהוקדשה לנושא האיטום בכלל ולנושא איטום מרפסות בפרט.
מרפסות מרוצפות סגורות, או שנסגרו, או שנמצאות בקומת הקרקע, אינן מהוות בעייה בנושא האיטום. במרפסת סגורה המים אינם זורמים על הרצפה ואינם מנוקזים דרך מרזב, למעט מים של שטיפה וניקוי שבדרך כלל מעטים מכדי לגרום לנזילה כלשהי. מרפסות פתוחות בקומת קרקע, שאין תחתיהן דירת מגורים, כמובן שאינן מהוות בעייה לאיש גם אם איטומן איננו מושלם. הבעיות הנפוצות בתחום האיטום הן במקרים של מרפסות פתוחות שרצפתן היא הגג של דירת מגורים (או של מרפסת אחרת). חדירת מים ממרפסת פתוחה לדירה שתחתיה היא אחת התלונות הנפוצות ביותר בנושא האיטום, ולמרבה הצער גם אחת הקשות ביותר והיקרות ביותר לתיקון.
איכות בנייה לקויה היא הגורם הראשי לבעיות איטום אלו, ובדרך כלל אין שום פתרון יסודי לבעייה ללא פתיחת הריצוף כולו וביצוע מחדש של כל פעולות האיטום הדרושות. פתרונות מקומיים (כגון: אטימת סדקים, תיקון סביב פתחי המרזבים וכדומה), יעילים רק אם הבעייה היא אכן מקומית ומוגדרת היטב ואין כל בעייה אחרת. פתרונות של עבודות איטום נוסח "איטום מרצפות" בעזרת חומרי איטום שקופים כמעט תמיד אינם יעילים, וגם אם כן, יעילותם מוגבלת למספר שנים קטן מאוד.
10 כללים באיטום יסודי ומקצועי של מרפסות מרוצפות
1. השיפועים חייבים להיות נכונים (בכוון המרזבים) ובשיעור מספיק (לפחות 1.5%), עם מפגשים מעוגלים ("רולקות") עם המעקות ועם סף הפרדה מיוחד בין שטח המרפסת לשטח הדירה.
2. פתחי המרזבים חייבים להיות בנויים ומותקנים במקצועיות בעזרת פריטים סטנדרטיים בלבד.
3.יש למרוח שכבה ראשונה של שכבת יסוד ביטומנית ("פריימר"), ולאחר ייבושה – שכבה של זפת ביטומנית תקנית.
4. האיטום חייב להיעשות בעזרת שתי שכבות של יריעות ביטומניות שהונחו כהלכה בשיטת ה"רעפים" (חפיפה מלמעלה למטה בכוון המרזבים, וחפיפה בין היריעות כך שהתפרים לא יהיו זה מעל זה). כוון העבודה יהיה תמיד מן המרזבים וכלפי מעלה.
5. היריעות חייבות להיות מולחמות כהלכה לשכבת היסוד, לרולקות ולשיפועים, מולחמות זו לזו, והשכבה השנייה חייבת להיות מולחמת לראשונה.
6. במעקות, היריעות חייבות "לטפס" מעל גובה הריצוף ולהיות מחוזקות למעקות בעזרת סרגלי אלומיניום.
7. לאחר סיום האיטום ובדיקתו בהצפה, יש לפזר את חומר המילוי; חומר זה איננו חול ים רגיל אלא חול עם מלט, או חצץ דק מאוד.
8. בזמן הריצוף יש להקפיד על רווח מספיק בין האריחים (4-3 מ"מ), ולאטום אותו כהלכה בעזרת חומר מילוי מיוחד ("רובה") אקרילית או אפוקסית. כנ"ל גם לגבי הפנלים הצדדיים.
9. את הרווח שבין הפנלים לריצוף, וסביב כל המרזבים, הצינורות וכו' יש לאטום בעזרת חומר איטום פוליאוריתני גמיש מסוג סיקפלקס 11FC בלבד.
10. במעקות הבנויים מסביב יש לאטום את כל הסדקים בעזרת חומר איטום פוליאוריתני גמיש, ואת המעקות עצמם לאטום באמצעות צבע גמיש או "שליכט" גמיש מסוג אקרילי או מינרלי. מעקות שאינם אטומים כהלכה מעבירים מים אל מתחת לשכבת האיטום של המרפסת, וכל עבודת האיטום איננה יעילה.
רק הקפדה מלאה על כל שלבי העבודה הללו וביצוע העבודה בידי אנשי מקצוע מנוסים יבטיחו איטום מלא של מרפסות מרוצפות למשך שנים רבות. אין "קיצורי דרך" בנושא זה, וכל פתרון זמני או מקומי פשוט דוחה את הצורך בעבודה יסודית ונכונה ומהווה בזבוז כסף לשווא.
השיטות לטיפול בעיות איטום מרפסות מרוצפות ונזילות
איטום סדקים ומניעת מעבר מים למערכת האיטום – פתרון קוסמטי ולטווח קצר, הרעיון הוא למלא מחדש את המרווחים בין המרצפות ברובה אפוקסי, לבדוק את טיב השיפועים בגג, לוודא את פעולת המרזבים, מריחת חומר מתאים בין מפגש הקירות ההיקפיים לרצפה ועוד. פתרון שאינו מתייחס לרטיבות מתחת לריצוף ולכשל במערכת האיטום אלא מנסה למנוע ככל הניתן חדירה של מים דרך הריצוף הקיים
זיהוי ממוקד של הכשל במערכת האיטום וביצוע טיפול נקודתי – במקרים ובהם ההנחה שהבעיה נגרמת בגלל נזק מקומי למערכת האיטום כגון נזילה או פיצוץ בצנרת המונחת תחת הריצוף, ננסה למצוא את נקודת הכשל בעזרת הרמה חלקית של הריצוף או שימוש במכשור מתקדם ונטפל באופן ממוקד בתיקון נקודת הכשל במערכת האיטום.
ביצוע שכבת איטום חדשה מעל הריצוף הקיים – שיטה שמספקת חיסכון רב בהוצאות אך כמו באיטום סדקים מספקת פתרון זמני מאחר ואין התייחסות לבעיה במערכת האיטום הישנה וברטיבות שנוצרה מתחת לריצוף אלא מבוצע איטום מחדש על האיטום הקיים. בשימוש בפתרון זה חובה לבדוק את התקנים ההנדסיים לגבי תוספת המשקל והגובה של השכבה הנוספת.
ביצוע איטום מחדש – הפתרון הנכון, המקצועי והיקר ביותר. בשיטה זאת אנו מתמקדים בבעיה ומטפלים בה מהיסוד. מבצעים פירוק של הריצוף הקיים, מסירים את שכבת האיטום הישנה, מזהים את הסיבות שהובילו לכשלים במערכת האיטום הנוכחית, מבצעים איטום מחדש באמצעות השיטה המתאימה ביותר ומניחים את הריצוף מחדש. פתרון זה יקר משמעותית מהאחרים אך בטוח שיחזיק לזמן ממושך ביותר ולכן חוסך בעלויות לטווח הארוך