סוגי פרקטים
הפרקטים הראשונים, שהופיעו כבר בסוף המאה השבע-עשרה, היו עשויים מעץ טבעי. זה מובן מאליו, שכן בתקופה זו לא היה קיים שום תחליף עץ ושום חומר סינתטי. אריחי העץ היו בעצם גושי עץ מלא שנוסרו למידות אחידות ולוטשו היטב, ולכן נקרא פרקט כזה מעץ טבעי גם פרקט עץ גושני (על שם גושי העץ).
על-מנת שיעמדו היטב בפני שחיקה, היו פרקטים כאלה עשויים מעצים מסוג משובח, חזק ויפה – אגוז, דובדבן, טיק, אלון, אדר (מייפל), מהגוני וכדומה. פרקטים כאלה מעצים "אצילים" קיימים גם בימינו, אך מחירם כמובן גבוה מאוד.
על-מנת לצמצם עלויות הומצא פרקט בן שתי שכבות: שכבה עליונה דקה מעץ אציל, שמודבקת על שכבה תחתונה עבה יותר מעץ פשוט. מחירי הפרקט אומנם הוזלו, אך נוצרו שתי בעיות: האחת – השכבה העליונה הדקה היתה עמידה פחות לשחיקה וניתן היה ללטש ולחדש אותה מספר קטן יותר של פעמים; והשנייה – מהיותם מורכבים מסוגי עץ שונים, פרקטים כאלה נטו יותר להתעקם בגלל שינויי טמפרטורה ולחות. פתרון חלקי לבעייה היה השימוש בפרקט תלת שכבתי – שכבה עליונה מעץ אציל, המודבקת על שתי שכבות של עץ פשוט, והכל בשיטת ה"שתי וערב" (כלומר, סיבי העץ בשכבות השונות ניצבים זה לזה). פרקט תלת שכבתי כזה אכן התעקם פחות, אך עדיין נותרה הבעייה של השכבה העליונה הדקה.
פרקטים משלושת הסוגים הללו היו נפוצים עד אמצע המאה העשרים, ומחירם היה יחסית גבוה. הוזלה משמעותית במחירי פרקטים התרחשה עם המצאת התחליפים ללוחות עץ – סיבית, MDF, HDF ודומיהם. שכבות הבסיס אומנם נעשו זולות וקשיחות יותר, אך גם כבדות יותר, וכן רגישות יותר ללחות. לקראת סוף המאה העשרים הומצא הפרקט המודרני כפי שאנו מכירים אותו כיום – פרקט למינציה (על שם שכבת המגן העליונה שלו).
פרקט למינציה בנוי על בסיס של עץ דק, סיבית או חומר סינתטי, שעליו מודבקת שכבה דקה וחזקה של חומר סינתטי דמוי עץ, ומעליה שכבת למינציה – חומר סינתטי שקוף וחזק מאוד. פרקט למינציה מסופק במגוון עצום של צורות, צבעים ומרקמים, חלקם דמויי עץ ממש, בצורה של לוחות אחידים בגודלם שמתחברים זה לזה בקלות רבה (מנגנון של "קליק") ולכן קלים להרכבה. הופעתו של פרקט הלמינציה הפכה לראשונה את הפרקטים למוצר עממי, ששכבות רחבות של אוכלוסיה יכולות להרשות אותו לעצמן. ועדיין, פרקטים נראים ומרגישים כמוצר יוקרתי וידידותי לאדם יותר מריצופי שיש או קרמיקה.
לסיכום
לקוח שמתעניין בהתקנת פרקטים בדירתו יכול לבחור בין הסוגים הבאים:
פרקט למינציה – הפופולרי ביותר, העמיד ביותר בפני שחיקה וכתמים, ומחיריו הם הנוחים ביותר. פרקט למינציה מוצע בדרגות שונות של עמידות בפני שחיקה, מדרגה 3AC (הנמוכה יותר) ועד דרגה 5AC (הגבוהה יותר). עוביו משתנה, מ-5 מ"מ (הדק ביותר) ועד 14 מ"מ (העבה ביותר). מבחינת האיכות, פרקט למינציה שמיוצר באירופה ונושא תו תקן אירופאי עדיף על פרקט שמיוצר במזרח הרחוק.
פרקט עץ טבעי – זהו פרקט בן כמה שכבות (דו-שכבתי או תלת-שכבתי), כאשר השכבה העליונה היא שכבה דקה של עץ טבעי. פרקט זה מעניק תחושה "חמה" יותר וטבעית יותר למגע, אך מחירו גבוה יותר משל פרקט למינציה והוא רגיש יותר ללכלוך, לפגיעה ולשחיקה מאשר פרקט למינציה דומה. שיטת ההרכבה שלו דומה לזו של פרקט הלמינציה.
פרקט עץ גושני – זהו פרקט בנוסח ה"קלאסי" שמכיל שכבה עבה אחת של עץ טבעי, ומחירו הוא הגבוה ביותר (ומשתנה בהתאם לסוג העץ). התהליך של התקנת פרקט עץ גושני, חייב להיעשות בידי אנשי מקצוע מיומנים, הוא מצריך טיפול תקופתי והוא הרגיש ביותר ללכלוך, לפגיעה ולשחיקה.
למידע נוסף בנושא פרקטים, סוגיהם השונים, וההבדלים הקיימים בינהם - ראה כתבה שפורסמה ב"פורטל נגרים" (פורטל הנגרות והרהיטים הגדול והמקיף בארץ).