הכל על שטיח פרסי
הרבה לפני שהומצאו המזגן, הרדיאטור ומערכות חימום אחרות, נהג האדם לפרוש שטיח על רצפת ביתו. בתחילה היו אלה עורות ופרוות של בעלי חיים שניצודו והשימוש של השטיח היה פונקציונלי בלבד: להוות מקום שבו ניתן יהיה לשבת או לעמוד מבלי לגעת ברצפה הקרה; אולם ככל שחלפו השנים והשתכללו טכנולוגיות אריגת השטיחים כך הפך השטיח יותר ויותר לפריט עיצובי. הוא צבעוני, הוא יוצר אווירה חמימה ונעימה בבית, ועבור האורחים הוא עשוי להוות אפילו אמירה אודות אופיו של בעל המקום.
כיום ניתן למצוא בשוק מגוון עשיר של שטיחים, אבל אין ספק שהשטיח הידוע מכולם הוא השטיח הפרסי. שמו ניתן לו בזכות ארץ מוצאו – פרס, כיום איראן – והוא עשה לו מוניטין בזכות איכותו הגבוהה, מראהו היוקרתי והדוגמאות המרהיבות שעליו: בדרך כלל במרכזם צורות גיאומטריות או פרחים, לעיתים אלמנטים של דת האסלאם, סמלים היסטוריים או ערבסקות אוריינטליות, ומסביב עיטורים מרהיבים. חומרי הגלם מהם עשויים השטיחים הם בדרך כלל צמר וכותנה, מה שהופך אותם לא רק ליפים מבחינה ויזואלית אלא נעימים למגע ואף מחממים.
פרסי פרסי, אבל איזה פרסי?
פרס היא מדינה גדולה, ולכל איזור בה יש סגנון אריגת שטחים שאופייני לו. פירוש הדבר הוא שיכול להיות לכם שטיח פרסי יפה ואיכותי, ולשכן או בן משפחה יכול להיות שטיח פרסי יפה ואיכותי לא פחות, והשטיח של שניכם ייראה אחרת על אף ששניהם מקוריים לגמרי; פשוט משום שאחד מהם נארג במחוז מסוים בפרס והשני במחוז אחר.
שטיח איספהאן, למשל, עשוי בדרך כלל מכותנה או משי, עם צפיפות קשרים של כמיליון קשרים למ"ר. שטיחים כאלה מגיעים מהעיר איספהאן שבאיראן, ידועים בשלמותם הטכנית המרהיבה, והדוגמאות שעליהם שואבות השראה ממסגדים או מן הטבע. שטיחים כאלה נחשבים ליקרים מבין השטיחים הפרסיים, בין היתר בשל עדינותם, וחומרי הגלם היקרים שבהם. מצד שני, שטיח פרסי מסוג איספהאן נחשב גם יוקרתי ומפואר במיוחד.
שטיח בכטיאר, לעומת זאת, עשוי בדרך כלל כותנה וצפיפות הקשרים בו נעה בין 150,000 ל-320,000 קשרים למ"ר בלבד. מקורו בהרים שממערב לאיספהאן, בהם התגוררו נוודים יצרני שטיחים שכונו בשם הכולל "בכטיאר". שטיחים כאלה מאופיינים בדוגמאות של מרובעים קטנים וסימטריים שבכל אחד מהם פרח או בעל חיים. בשנות ה-80 של המאה הקודמת היו אלה שטיחים פופולריים למדי בישראל, בין היתר בזכות מחירם הנמוך באופן יחסי לשטיחים פרסיים.
אלה היו דוגמאות על קצה המזלג, אולם יש עוד סוגים רבים ושונים של שטיחים פרסיים: ביג'אר, ארדביל, ג'ושגאן, טבריז, המדן, הריז, קשאן, עמדן, פרידיאן, שיראז, קוליאי ועוד. המשותף לרובם הוא היותם מלבניים בדרך כלל (למרות שיש גם שטיחים פרסיים מעוגלים), אולם כאמור לכל מחוז ועיר בפרס היו אלמנטיים אופייניים להם החל מרמת חומרי הגלם, המשך בטכניקות האריגה וכלה בצבעים ובדוגמאות.
איך מייצרים שטיח פרסי?
בעבר נהוג היה לארוג שטיחים פרסיים מצמר איכותי של כבשים, אשר נגזז פעם בשנה בתקופת הגז. הצמר עובד בשיטות שונות ובחומרים טבעיים על מנת שצבעו יהיה לבן, ונצבע לפי הצורך באמצעות שימוש בחומרים טבעיים. למשל, צבע חום הופק מקליפות אגוזים; צבע אדום הופק משורשי צמחים וצהוב מזעפרן. לעיתים נדירות הפיקו האורגים צבעים באמצעות תהליכים כימיים – למשל צבע ירוק שהופק מתערובת של נחושת וחומצה גופרתית.
לאחר צביעת החוטים, השטיח הפרסי היה נארג בעבודת יד. האורג צייר דוגמא על נייר, צבע אותה ויישם טכניקות קשירת חוטים – שהיו שונות במקצת בין איזור לאיזור, כאמור – עד להפקת השטיח הפרסי הסופי.
כיום, לעומת זאת, התהליך מתבצע בעיקר באופן שונה, כימי, תעשייתי, כך שהצמר פחות איכותי והצבעים שלו דוהים מהר יותר – ועם זאת עדיין מדובר בשטיחים איכותיים ויפים הרבה יותר משטיחים מסוגים אחרים.
איך לשמור על שטיח פרסי לאורך זמן?
שאבו אבק מן השטיח באמצעות שואב אבק רגיל (לא באמצעות הנחתו על החלון וחבטה בו) לכל הפחות פעם בשבוע. מומלץ להפוך את השטיח פעם בחודש כשפניו אל הרצפה ולדרוך עליו למשך יום או יומיים. כך החול והאבק שנכנסים בין סיביו יוצאים החוצה, כך שאפשר פשוט להרים את השטיח ולטאטא את הלכלוך.
השתדלו שלא להניח את השטיח על הרצפה במקום שבו יש שמש ישירה, ואם אין ברירה – השתדלו לסובב את השטיח מעת לעת באופן כזה שכל חלקיו ייחשפו לשמש בצורה פחות או יותר שווה.
אל תקפלו את השטיח שלא לצורך. אם אכן מדובר בשטיח מקורי ובעבודת יד אותנטית, אזי זהו שטיח עדין שכל קיפול בו עלול לפרום אותו ולפגוע במראהו.
איך לנקות שטיח פרסי?
לא משנה כמה נשמור על השטיח שלנו, תמיד עלול להישפך עליו משהו בטעות. במקרה כזה, ניתן לשלוח שטיח פרסי לניקוי יבש. עם זאת, חשוב לוודא כי חומרי הניקיון שבהם נעשה שימוש הם חומרים שמתאימים לחומרי הגלם מהם עשוי השטיח, ואשר יסירו את הלכלוך ולא יגרמו לו נזק.
שיטת ניקוי אפשרית אחרת היא באמצעות ניקוי רטוב, דהיינו ניעור השטיח להסרת לכלוך גס ואז השרייתו במים חמים וסבון. לאחר מכן השטיח נפרש על פני משטח רחב מספיק, ובאמצעות ציוד מיוחד מוברש, נשטף ונסחט באמצעות מברשות המתאימות לסוג חומרי הגלם וטכניקת הקשירה.
ובכל מקרה, גם אם נדמה כאילו השטיח לא התלכלך כלל, הוא עדיין צובר לכלוך שקשה לראות בעין בלתי מזוינת וצבעיו דוהים אט אט – ולכן אחת לשנה מומלץ לבצע בשטיח טיפול ניקוי שטיחים עמוק ויסודי מקצועי של איש מקצוע מיומן, שיוכל להיעזר בחומרי ניקוי עדינים ובשיטות מיוחדות על מנת להחזיר לשטיח מראה רענן ויפה כאילו זה עתה נארג.
המאמר נכתב על ידי אייל רחמים - SeoFast