כל המידע על הדברת עכברים
בין בעלי החיים המזיקים לאדם ולרכושו, המכרסמים (עכברים וחולדות) עלולים לגרום את הנזקים הממשיים הקשים ביותר – השמדה של יבולים חקלאיים ושל מצרכי מזון. בסביבה העירונית, עכברים וחולדות עלולים להימצא כמעט אך ורק בקומות הראשונות ובבתים צמודי קרקע; בסביבה הכפרית והחקלאית, חולדות ועכברים נפוצים הרבה יותר ועלולים לגרום נזקים ניכרים ליבולים.
שני מישורים למלחמה נגד עכברים/חולדות:
- האחד – הדברת מזיקים כימית באמצעות פתיונות מורעלים שמפוזרים בשטח, בדרך כלל גרגרי דגנים ספוגים ברעל, שמסיבות בטיחות גם צבועים בצבע בולט לעין.
- השני הוא הדברה ביולוגית באמצעות אויביהם הטבעיים של מכרסמים אלה – תנשמות וחתולים. בתחום המניעה, אריזה הרמטית של מוצרי מזון באריזות קשיחות וחיסול ממוקד של משפחות מכרסמים במאורותיהם מסייעים להפחתת שכיחותה של הבעיה.
אמצעים מקובלים ללכידת עכברים
בסביבה הביתית, בניגוד לאיזורים חקלאיים או פתוחים, השימוש בפתיונות מורעלים אסור בתכלית. יש לזכור כי עכברים – ובעיקר חולדות – הם יונקים גדולים יחסית, ורק כמות גדולה ומשמעותית של חומרי הדברה או רעל מסוגלים לקטול אותם. כמות כזאת מסוכנת גם לבני אדם, ובעיקר כמובן לילדים, ולכן אסור השימוש בפתיונות מורעלים בסביבה הביתית. עכברים ניתן ללכוד בבית בעזרת מלכודות מסוגים שונים – מלכודות קפיץ (שהורגות אותם), מלכודות עם דלת קפיצית שלוכדות אותם, או מלכודות דבק שמדביקות את רגליהם בחוזקה (ושנחשבות בעיני רבים לאמצעי אכזרי מדי). את המלכודות יש להניח במסלולי התנועה המשוערים – עכברים נוטים לנוע ליד הקירות – על-מנת להגביר את יעילותן.
איזורים עם סבירות גבוהה או נמוכה להימצאות מכרסמים
באיזורים עירוניים בעלי אופי כפרי או פתוח, או באיזורי תעשייה ומסחר, או באיזורים עירוניים שקרובים לשדות פתוחים או למצבורי אשפה או לביוב פתוח, בעיית המכרסמים – בעיקר חולדות – עלולה להיות קשה אפילו יותר מאשר באיזורים חקלאיים ממש, משום שאויביהם הטבעיים של אותם מכרסמים אינם חיים שם בחופשיות. הטיפול בבעיה זו נמצא בתחום אחריותה של הרשות העירונית; על התושבים להתלונן בפניה, ועל הרשות העירונית לספק שירותי הדברה מצד אחד ופעולות מניעה וניקוי מן הצד האחר
באיזורים עירוניים צפופים עם בתים רבי קומות, שכיחות הבעייה נמוכה הרבה יותר. כיצד יידע תושב עירוני מצוי כי בביתו שוכנים, או מבקרים, דיירים בלתי רצויים אלה? לא קל לראותם בעין או לצפות בהם בשעת מעשה, משום שמכרסמים אלה הם חיות לילה שנעות בשקט רב ובמסלולים נסתרים.
ההוכחות לכך שמזיקים אלה – עכברים או חולדות -
טיילו בלילה במטבח שלך הן בדרך כלל נסיבתיות: מוצרי מזון אכולים למחצה או נגוסים, אריזות מזון שסועות שתוכנן נשפך, וכן גללים כהים דמויי אורז שנשארו בשטח. חדי אוזן יוכלו לשמוע בלילה שקט קולות של כירסום או שריטת ציפורניים, ולפרקים אולי ציוץ זועם שמופק כחלק ממלחמה על טריטוריה או על מזון.
איך למנוע הופעת עכברים בסביבתנו?
ככלל, בסביבה העירונית יש לייחס משנה חשיבות לפעולות המניעה. מכרסמים אינם מכת טבע בתחומי העיר – מכרסמים מופיעים בעיר כאשר מתפתחים תנאים ש"קוראים" להם: מצבורי אשפה, ביוב פתוח, מכסי ביוב שבורים, פחי אשפה פתוחים, שיירי מזון שאינם מפונים כהלכה (למשל, באיזורי שווקים או באיזורי מסעדות), ורמת נקיון כללי ירודה. הקפדה על נקיון כללי, ובעיקר על אטימת פחי אשפה ופתחי ביוב, היא הנוסחה הטובה ביותר לפתרון הבעייה, ועל האזרחים "לנדנד" לרשות העירונית בנושא זה.
גם במיגזר הביתי, נקיון ותשומת לב לפרטים הם הדרך הנכונה למניעת הופעתם של מכרסמים (וגם של מזיקים אחרים). רמה גבוהה של נקיון כללי במטבח ובמזווה, שמירת מוצרי מזון "אטרקטיביים" למכרסמים בכלים אטומים, סגירת מעברים וחורים, פינוי תכוף של אשפה בשקיות אטומות למיכלים סגורים, שמירה על רמת נקיון גבוהה בחדרי אשפה וסביב מתקני אשפה – כל אלה יסייעו למניעת הבעייה. וכמובן, במקרה של בעיית מכרסמים קשה, יש ליידע מייד את הרשות העירונית ולדרוש את התערבותה בביצוע הדברת עכברים.