בידוד - כל המידע על בידוד רעשים אקוסטי ותרמי
"בידוד" הוא שם כללי לאמצעים שמונעים מעבר של חומרים או אנרגיות מחלל אחד למשנהו או ממקום אחד למשנהו. בחיי היום-יום שלנו אנו נתקלים בארבעה סוגים נפוצים של בידוד – בידוד חשמלי, בידוד מפני מים (איטום), בידוד תרמי (מונע מעבר של חום וקור) וכן בידוד אקוסטי (מונע מעבר של רעש - בידוד רעשים). להלן נסקור בקצרה את ארבעת סוגי הבידוד הללו.
בידוד חשמלי
בסביבה הביתית מוכר לנו מחומרים פלסטיים שעוטפים את חוטי החשמל (בתוך קירות הבניין או בתוך מכשירים חשמליים) ואת כבלי החשמל (שמחברים בין מכשירי החשמל לשקעים שבקיר). קיימים סוגים רבים נוספים של בידוד חשמלי – בקווי מתח גבוה, בתוך מעגלים מודפסים ועוד – אך אלה אינם מענייננו כאן. הדבר היחיד שחשוב לדעת בנושא בידוד חשמלי הוא – לעולם לא לפגוע בו.
בידוד מפני מים / איטום
נקודה רגישה בבניינים רבים. למרבה הצער, בנאים ומשפצים רבים אינם מקדישים תשומת לב מספקת לנושא האיטום, והתוצאות העגומות הן גגות דולפים, רטיבות במחסנים ובמקלטים, קירות לחים, תקרות שדולפות כתוצאה מרטיבות ברצפה שמעליהן, ועוד תופעות רבות מסוג זה. איטום נכון וקפדני של גגות, תקרות, קירות ורצפות הוא האתגר המקצועי הגדול והחשוב ביותר בבנייה ובשיפוצים והנושא אותו יש לבדוק ולבקר יותר מכל נושא אחר. קל מאוד לבנות בניין גדול ומרשים, קשה הרבה יותר להקפיד שלא תחדור אליו רטיבות בשום צורה ושכל חיבורי האינסטלציה יישארו אטומים שנים רבות. ואכן, חזון נפרץ הוא לראות בניינים חדישים ומפוארים שסובלים מנזילות מים מביכות.
בידוד תרמי
בידוד תרמי אמור לבודד בין חדרים ובין פנים וחוץ, וליצור חיץ על מנת לבודד חום וקור. בבתים משתמשים בו לבידוד גגות, להגנה מפני חום וקור. במפעלים, משתמשים בו גם לבידוד מכונות על מנת שלא יפיצו חום החוצה, שלא יכוו בני אדם.
בידוד תרמי של קירות חיצוניים מיושם באחת (או יותר) מן השיטות הבאות: קירות כפולים – השארת מרווח אוויר בין הקיר החיצוני לקיר הפנימי; לוחות "קלקר" – הנחת שכבה של לוחות מבודדים בין הקיר הפנימי לבין הציפוי החיצוני; פוליאוריתן מוקצף – התזת פוליאוריתן מוקצף על הקירות החיצוניים לפני שמצפים אותם באבן, שיש, טיח וכו'. בידוד תרמי בין קומות יכול להיעשות על-ידי יציקת בטון שמכיל כדוריות "קלקר" קטנות ושנקרא "בטקל".
גם בתחום זה קיימת הזנחה רבה: אומנם בידוד תרמי לקירות חיצוניים נעשה בדרך כלל כסטנדרט (אולי בגלל שקשה לזייף בכך?...), אך בידוד תרמי לתקרות ולרצפות אינו נעשה בהקפדה הראויה. התוצאה היא, שדירות בקומה העליונה (מתחת לגג) הן לעיתים קרובות חמות מאוד בקיץ וקרות מאוד בחורף, ודירות קרקע עלולות לסבול מקור ומלחות בחורף.
חשוב לזכור
חום עובר באחת משלוש צורות: הולכה (דרך החומר), הסעה (באמצעות אוויר נע, למשל רוח) וקרינה (למשל, קרינת השמש). הפתרונות הסטנדרטיים של בידוד תרמי מכוונים למנוע הולכת חום, אך אינם מונעים הסעה וקרינה. לשם מניעת הסעה יש להקפיד על אטימה טובה (למשל, של חלונות ודלתות), ולשם מניעת קרינה יש להקפיד על הצללה ועל החזרת הקרינה (למשל, באמצעות הלבנת הגג). רק שילוב נכון של כל השיטות הללו יבטיח בידוד תרמי טוב לבניין.
בידוד אקוסטי
בידוד אקוסטי משמש במפעלים על מנת לסוכך את הרעש. התיאוריה שמאחורי הבידוד האקוסטי אומרת שלכל רעש יש את סוג התדרים שהוא יוצר בחלל סגור והוא נועד לחסום אותם.
למבנים ולחללים נעשה כמעט אך ורק בבנייני ציבור – באולמות, במסדרונות, באזורי משרדים, במפעלים, באולפני הקלטה וכדומה. בידוד אקוסטי לבנייני מגורים הוא תחום מוזנח כמעט לחלוטין, בעיקר בכל הנוגע לבידוד שבין הקומות: בעוד שהפתרונות המקובלים של בידוד תרמי לקירות החיצוניים והשימוש בחלונות עם זיגוג כפול מספקים גם בידוד רעשים אקוסטי מניח את הדעת, הנה כמעט שאין נתקלים בתשומת לב לנושא של בידוד אקוסטי בין הקומות. כתוצאה מכך סובלים דיירים רבים מרעש שמקורו בדירות שמעליהם, וכמובן גורמים בעצמם מטרדי רעש לדירות שמתחת להם. קיימים חומרים טובים ויעילים לביצוע בידוד אקוסטי בין קומות, אך משתמשים בהם לעיתים רחוקות בלבד ובעקבות דרישה מפורשת.
בידוד רעשים לשימושים ביתיים
לוחות צמר סלעים ולוחות/גלילים של צמר זכוכית (פיברגלאס) הם החומרים הנפוצים ביותר בקטגוריה זו. מקובל להניחם בין שני לוחות גבס בעת התקנת קירות גבס, מעל תקרת רביץ, מתחת לגגות רעפים וכדומה. צמר סלעים כבד יותר ואינו עמיד במים, צמר זכוכית קל יותר, עמיד במים ומסופק גם בגלילים. שני החומרים מספקים גם בידוד תרמי.
במקרה של חדר שהופך להיות אולפן הקלטות ביתי, ניתן לצפות (בהדבקה) את קירות החדר בלוחות של פוליאוריתן מוקצף או באריחים של פיירפלקס – שרף מלמיני מוקצף קשיח. אריחים אלה מוצעים בכמה אפשרויות של מבנה שטח הפנים שלהם – חלק, גלי, בצורת וופל או בצורת פירמידות – כאשר לכל סוג תכונות ספיגה והשקטת רעשים שונות.
בידוד אקוסטי לבניינים בבנייה
בבניינים שהמפרט שלהם כולל בידוד אקוסטי (וחשוב לדעת שזה איננו הסטנדרט המקובל!), הקבלן המבצע יישם זאת באמצעות יריעות או אריחים של אקוגומי שייפרשו בין קירות כפולים ותחת הריצוף. בחללים גדולים, כגון שטחים ציבוריים, ישתמש הקבלן ביריעות של רשת פוליאתילן לבידוד תחת רצפות ובין תקרות ולהנחה תחת פרקטים. הקירות החיצוניים יצופו פוליאוריתן מוקצף בשיטת ההתזה לפני שיונח החיפוי החיצוני של הבניין, והקירות הפנימיים יצופו טיח אקוסטי מיוחד. פעולות אלו מייקרות כמובן את הבנייה, ולכן אינן נהוגות כסטנדרט בבתים רגילים.
בידוד אקוסטי למבני ציבור
כאן המבחר גדול מאוד, ושיטת הבידוד תיקבע כחלק מהתיכנון והעיצוב האדריכלי של המבנה ובהתאם לאופי השימוש בו. תקרות אקוסטיות ייבנו מאריחים או מלוחות ממיגוון חומרים וטקסטורות – אריחי גבס, אריחים מינרליים, אריחי פיברגלאס, אריחי עץ דחוס, ועוד. תקרות של אולמות וחללים גדולים (כגון שדות תעופה ותחנות רכבת) יעוצבו בעזרת פנלים ארוכים של יריעות אלומיניום מחוררות, תקרות תלויות יעוצבו בגלים ובקימורים, ודמיונו של מעצב הפנים הוא הגבול.
בידוד אקוסטי למטרות מיוחדות
קיימים חומרים נוספים בצורות שונות, שמשמשים לצרכים מיוחדים כמו שיכוך רעש של גנרטור או מדחס, שיכוך רעשי אוויר במערכות מיזוג אוויר, בידוד צינורות, שיכוך רעש של צעדים, חסימת מעבר קול מעל תקרות משותפות, חסימת תדרים נמוכים במיוחד, ועוד.