הדברה ביולוגית
במאמר יוסבר מהי הדברה ביולוגית, אילו שיטות של הדברה מסוג זה קיימות, והיכן משתמשים בהן.
הדברה ביולוגית
הדברה כימית באמצעות רעלים, שלאורך שנים רבות שימשה בהצלחה מרובה ושגם כיום נמצאת עדיין בשימוש נרחב, תרמה רבות לשגשוג החקלאות בעולם ולמניעת רעב ארצות רבות. הבעיה שנוצרה היא בעיה אקולוגית – כמויות עצומות של חומרים רעילים נשטפו לאדמה, זיהמו את מי התהום ופגעו באורח עקיף באדם ובאורח ישיר במינים רבים של בעלי חיים. ניסיונות רבים לעבור לשיטות הדברה "ירוקות" נעשים בעולם, חלקם יעילים יותר וחלקם פחות, ואחת השיטות המעניינות ביותר היא הדברה ביולוגית – מלחמה במזיקים באמצעות אויביהם הטבעיים ולא באמצעות חומרים כימיים.
תחילת דרכה של ההדברה הביולוגית
הדברה ביולוגית איננה בהכרח מושג מודרני – כבר אלפי שנים שהאדם מטפח את חתולי הבית כדי שיטרפו עכברים, וגישה זו אינה אלא הדברה ביולוגית לכל דבר. בשלהי המאה העשרים, כאשר התברר הנזק העצום שנגרם לאדם ולטבע בגלל ההדברה הכימית, אומץ המודל הזה ושוכלל מאוד. הדברה ביולוגית היא בימינו פרקטיקה מוכרת וידועה, ובסוגים מסוימים של גידולים כבר מובנת מאליה.
שיטות ושימושים
הדברה ביולוגית של מכרסמים באמצעות טיפוח של אוכלוסיית תנשמות זכתה להצלחה מרובה, ומסתבר שהתנשמות יעילות הרבה יותר מהחתולים במשימה זו. הדברת יתושים באמצעים ביולוגיים, מתבצעת בעזרת דגי גמבוזיה ודגי בצילוס; הדברה ביולוגית של זבוב הפירות נעשית באמצעות עיקור כמויות גדולות של זבובים זכרים ושחרורם לחפשי; הדברה ביולוגית של כנימות עלה מסוימות נעשית באמצעות צרעה מסוג אפידיוס; וקיימות עוד דוגמאות רבות כאלה.
החקלאות המכונה "אורגנית" עושה שימוש נרחב בחומרי הדברה ביולוגית שמכילים חיידקים או פטריות שפוגעים בחרקים מזיקים. זו שיטה מצויינת לפגיעה ממוקדת במזיקים מסוימים וידועים, אך חסרונה טמון בצורך לפזר כל פעם מחדש את החומרים הללו, מכיוון שהחרקים נפגעים ומתים ואינם "מורישים" את אויביהם הביולוגיים לצאצאיהם. שיטת הדברת מזיקים ביולוגית אחרת מבוססת על פיזור טפילים,
שהורגים את החרקים המזיקים אגב גלגול החיים שלהם ושצאצאיהם ממשיכים את "המלחמה" בחרקים המזיקים שיבואו בעתיד. שיטה ידועה אחרת לביצוע הדברה ביולוגית היא לפזר חרקים טורפים (כגון חיפושיות מזנים מסוימים, כולל זו הנקראת "פרת משה רבנו") שניזונים מכנימות מזיקות או מחרקים מזיקים אחרים.
הדברה ביולוגית מתוחכמת במיוחד מבוססת על יבוא ופיזור של אויבים טבעיים לחרקים המזיקים. זו שיטה חשובה בעידן המודרני, בו מזיקים מועברים בקלות (שלא במתכוון) מארץ לארץ ועלולים להתפתח ולהתרבות במהירות עצומה באין להם אויבים טבעיים בארצם החדשה. תהליכי הדברה ביולוגית כאלה מתחילים בזיהוי המזיק ובמציאת האויב המתאים, ממשיכים בריבוי מבוקר של האויב הזה, בפיזורו בשטח ובמעקב אחר הצלחתו במשימה של חיסול המזיקים, וכוללים גם מעקב זהיר למניעת התרבות בלתי מבוקרת ומזיקה של האויב המיובא עצמו. זה סיכון ידוע של הדברה ביולוגית – יצירת בעיה חדשה באמצעות הבאתו של מין חדש שעלול להתפתח ולהפוך ל"מין פולש" שמעמיד בסכנה אוכלוסיות בעלי-חיים מקומיות.
יתרונות
יתרונותיה של הדברה ביולוגית טמונים בעיקר בהפחתת השימוש בחומרים כימיים מזיקים ומסוכנים. יתרון נוסף של הדברה ביולוגית שמבוססת על אויבים טבעיים טמון ביכולתה להיות "אוטומטית", אך היא זקוקה לבקרה ולפיקוח קפדניים. ככלל, הדברה ביולוגית היא עניין למקצוענים בלבד וחייבת להיעשות בזהירות רבה ותוך התייעצות עם מומחים להדברות בלבד.