חיפוי קירות

חיפוי קירות

במונח חיפוי אנו משתמשים בהקשר של ציפוי, או כיסוי, של קירות במעטה מגן. יש להבחין בין חיפוי של קירות חיצוניים של בניינים לבין חיפוי של קירות פנימיים כגון קירות של חדרי שירותים ורחצה, מטבחים, ואולי מקומות נוספים (מזווה, סביב כיור שירות וכדומה). חיפוי של קירות חיצוניים יכול להיעשות במגוון חומרים – טיח, אבן, שיש, זכוכית, קרמיקה, פסיפס, ולעיתים אף חומרים מיוחדים כגון חלוקי נחל, לוחות מתכת ועוד – והוא נעשה תמיד כחלק מתהליך הבנייה של הבניין. חיפוי קירות פנימיים מתבצע כחלק מתהליך העיצוב הסופי של הדירה החדשה, או במהלך שיפוצים שנעשים בדירה קיימת.

ההבדל העיקרי בין ריצוף לבין חיפוי הוא כמובן המישור בו עובדים – בעוד שריצוף נעשה במישור המאוזן, חיפוי נעשה במישור המאונך. על כן, הטכניקה הנפוצה ביותר של ריצוף (הנחה באמצעות טיט על שכבת חול) איננה ישימה לגבי עבודות חיפוי קירות. לעובדה זו כמה משמעויות: קודם כל, מכיוון שאין שכבת חול שניתן "לשחק" בגובהה ולהגיע לפילוס מושלם, הקירות אותם מחפים חייבים להיות ישרים ככל האפשר, ללא "הרים וגבעות"; שנית, חייבים להתחיל את החיפוי מלמטה ולהתקדם כלפי מעלה שורה אחרי שורה; ושלישית, חייבים להשאיר "פוגות" בין האריחים על-מנת להבטיח את היישור והדיוק בהנחה שלהם (וגם כדי להבטיח איטום, כפי שנראה להלן).

הטכניקה הכמעט יחידה לחיפוי קירות היא אם כן הדבקה של אריחים לקיר באמצעות שכבת טיט. השמירה על קווים ישרים בין האריחים ועל המישור הישר של הקיר כולו איננה משימה פשוטה, ולכן חשוב לבצע זאת באמצעות בעל מקצוע מומחה בלבד. תהליך חיפוי ארוך יותר מאשר תהליך ריצוף, משום שחייבים להניח מספר מועט של שורות ולהמתין לייבוש (לפחות חלקי) בטרם ניתן להניח את השורות הבאות. גם הפחת של אריחי חיפוי גדול יותר מאשר הפחת של אריחים לריצוף, משום שיש צורך להתאים אריחים רבים למקומות צפופים ומסובכים (למשל, סביב ברזים, סביב אמבטיה או מקלחון וסביב מתקנים אחרים).

חיפוי קירות בחדרי שירותים ורחצה חייב להיעשות תוך השארת מרווחים ("פוגות"), אותם יש למלא אחר-כך באמצעות חומר מילוי ("רובה") על-מנת להבטיח אטימה מלאה מפני חדירת מים. הדבר חשוב במיוחד בעת חיפוי הקירות שסביב אמבטיה או מקלחון, שם זורמים המים ישירות על גבי האריחים. תשומת לב מיוחדת חייבת להיות מוקדשת לאיטום מוחלט סביב
הברזים או סביב מתקנים אחרים שקבועים בקיר האמבטיה או המקלחת; יש להקפיד כי האיטום יהיה לעומק – סביב הצינורות או המתקנים – ולא רק באזור האריחים שמכסים אותם.

בחיפוי קירות שנבנים מראש בצורה חלקה וישרה מאוד, כגון קירות מגבס או מבלוקים של גבס, ניתן להשתמש בשיטה של הדבקה ישירה באמצעות דבק מיוחד לאריחים ולא באמצעות טיט. זו שיטת הנחה נקייה, קלה ומהירה יותר, שגם חוסכת נפח בחדר (2-1 מ"מ דבק מאחורי האריחים במקום 3-2 ס"מ של טיט). גם בשיטה זו עדיף להיעזר ברצף מומחה, משום שהתאמת האריחים ויישורם תוך השארת פוגות איננה משימה פשוטה. בעת חיפוי קירות גבס יש להקפיד עוד יותר על אטימת הפוגות כהלכה, משום שגבס ניזוק ממים יותר מאשר בטון או בלוקים.

במטבחים, חיפוי הקיר שבין משטח העבודה ("שיש") לבין ארונות המטבח העליונים חייב כמובן להיעשות לאחר ששני האלמנטים האלה כבר מורכבים במקומם. חשוב ביותר להקפיד על הנחת החיפוי מעל למשטח ועל אטימה טובה של החיבור ביניהם, על-מנת למנוע נזילות מים אל מאחורי המשטח.

פעמים רבות משלבים בין האריחים אלמנטים קישוטיים – אריחים צבעוניים, פסי קישוט, חלקי פסיפס וכדומה. עבודת ההנחה של אריחים כאלה אינה שונה מהותית מאשר הנחה של אריחים אחרים, אך יש לבדוק היטב – לפני שמתחילים בכלל בתהליך של חיפוי הקירות – האם אריחי הקישוט הללו מתאימים בדיוק למקומם מבחינת הגודל וישתלבו היטב במראה הכללי של החיפוי כולו.